המלחמה בין גנבי הרכב לבין יצרני מערכות האבטחה היא מלחמה עתיקת יומין שמקורה עוד מהימים בהם הרכבים היו מנת חלקם של מתי מעט.
האבולוציה של מערכות המיגון התקדמה רבות מהימים בהם אזקנו את הגיר או את ההגה לרכב וניכר כי תמשיך ותתקדם עם התפתחותה של הטכנולוגיה.
אני מגיש לכם, במאמר זה, סקירה של אמצעי המיגון המקובלים כיום בשוק, ומקווה כי ביום מן הימים ימצא אמצעי מיגון שאכן ימנע לחלוטין גניבות של רכבים:
אימובילייזר – או בשמו המעוברת משבת מנוע אשר תפקידו הוא להשבית את המנוע במקרה של ניסיון גניבה של הרכב. האימובילייזר הוא מעין שבב המותקן על גבי מפתח הרכב, עוד בשלב הייצור, אשר מזוהה על ידי מחשב הרכב כאשר המפתח מוכנס לסוויץ’. רק לאחר זיהוי המפתח ואישורו על ידי המחשב תתאפשר הנעת הרכב.
כדי לשכפל את האימובילייזר יש צורך לפנות ליצרן הרכב.
קודן לרכב – הקודן הוא אימובילייזר אשר לפעולתו מתווסף גם קוד ייחודי המסונכרן עם מחשב הרכב. רק זיהוי של האימובילייזר על ידי המחשב ולאחריו הזנת הקוד המדויק תתאפשר הנעה של הרכב.
עלוקה – מערכת מיגון מתקדמת הממוקמת במיקום נסתר ברכב ומטרתה להשבית את מערכת הדלק או החשמל במקרה של ניסיון גניבה. ישנן עלוקות המחוברות גם עם מערכות אימובילייזר או אזעקה מתקדמות המאפשרות לעדכן את בעל הרכב, מרחוק, במקרה של פריצה. פריצה של עלוקה היא פריצה הנחשבת למסובכת יחסית, שכן העלוקות ממוקמות במקום נסתר ואינו נגיש ברכב.
כספת למחשב הרכב – מארז העשוי מתכת או אלומיניום המכסה את מחשב הרכב ומגן עליו מפני ניסיון החלפה או ניתוק. ובכך לעקוף את את הגנת היצרן – האימובילייזר
עם כל אלו ועוד, זכרו כי גנבי הרכב מתוחכמים לא פחות מהאמצעים אשר מגנים מפניהם. אם הרכב שלכם יקר לכם, אל תוותרו על ביטוח מפני גניבות.
שלכם,
רפי שיש
